[בתמונה: על המקריב מוטלת החובה לסיים את אכילת הבשר עד חצות הלילה, אף שמדובר בכמות גדולה של בשר... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Pixabay לאתר fexels]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת צו', לחצו כאן]

 עודכן ב-27 במרץ 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

• קרבנות...
• הרבה אוכל...
• הרבה מלח;
• ועבודת כוהנים טובה.

ועוד.

ראשי פרקים

1. הפרשה היא המשך של פרשת ויקרא ובה פירוט סוגי הקורבנות השונים, כגון עולה, חטאת ואשם.

2. על המזבח שעמד בחצר המשכן (והמקדש בהמשך), היו מספר מערכות עצים שהוצתו באש, אחת לצורך בשר הקורבנות, השנייה לצורך לקיחת גחלים למזבח הקטורת שעמד בתוך מבנה המשכן עצמו, והשלישית הייתה אש תמידית שדלקה על המזבח. אש זו שדלקה ללא הפסקה למעלה ממאה ושישים שנה (160)!!! הייתה המקור היחיד של אש ששירת את כל צרכי בית המקדש.

[בתמונה: על המקריב מוטלת החובה לסיים את אכילת הבשר עד חצות הלילה... מקור התמונה: Photo by Ekaterina Bolovtsova from Pexels]

3. אדם המביא למשכן או למקדש "קרבן תודה", כדי להודות לאלוקים על דבר שאירע לו (כגון שניצל ממקום סכנה), מקבל חלק מבשר הקורבן, והוא עצמו אוכל ממנו. על המקריב מוטלת החובה לסיים את אכילת הבשר עד חצות הלילה, אף שמדובר בכמות גדולה של בשר. הסיבה ל"הלחצת" המקריב לסיים את אכילתו במהירות הינה שהתורה יוצאת מתוך הנחה שאדם ודאי לא יוכל לסיים בעצמו את כל כמות הבשר ולכן יזמין אנשים נוספים לאכול עימו ונמצא שמפרסם את הדבר הטוב שנעשה לו בקרב אנשים רבים.

4. אף שמותר לאכול בשר של בעלי חיים ועופות כשרים, ישנם חלקים האסורים באכילה, כגון החלב והדם של בעלי החיים, ולכן חלק מתהליך הכשרת בשר ועוף לאכילה, כולל בתוכו מליחת הבשר, כיון שבכוחו של המלח לשאוב את הדם שנותר בבשר. כן קיימת דרך של צליה כדי להוציא את הדם.

[בתמונה: חלק מתהליך הכשרת בשר ועוף לאכילה, כולל בתוכו מליחת הבשר, כיון שבכוחו של המלח לשאוב את הדם שנותר בבשר... מקור התמונה: Photo by Castorly Stock from Pexels]

5. הפסוק האחרון של הפרשה מציין שאהרן ובניו הכהנים ביצעו את המוטל עליהם בצורה מדוייקת כפי שצוו מפי משה. התורה מציינת זאת כדי לומר שבחם, שנתנו אמון מלא במשה שאמר להם כפי שנצטווה מפי ה', ולא הטילו ספק שמא יש שינוי כלשהו בדברים.

שבת הגדול

השבת החלה לפני פסח נקראת שבת הגדול והסיבה לכך הינה הפסוק בהפטרה שאנו קוראים  "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם ה’, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" פסוק זה מציין את הגאולה העתידית האמורה להגיע כשאליהו הנביא יופיע והקשר לפסח הינו ביציאת מצרים שאז היתה גאולתו הראשונה של עם ישראל ועל כך גם אומר המדרש שבפסח נגאלו (מצרים) ובפסח עתידים להגאל". נוהגים לקרוא לאחר סעודת השבת קטעים מההגדה.

"אמרי אמיר"

1. "וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ" (ו' , ג') - "כהן גדול שלבש בגדי כהן הדיוט – עבודתו פסולה". כי אסור לאדם גדול ל"שחק" בענווה יתירה (הספרי). ה- "ילקוט שמעוני" אומר, "שלא ילבש בגדי חול עימהן", כלומר, שהכהן לא ישתמש בבגדי הקודש לענייני חולין, שלא ינצל את בגדי הקודש ומעמדו למטרות שאינן קדושות.

2. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לה' יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לה' מִזֶּבַח שְׁלָמָיו. יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי ה' אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'" (ז', כ"ט - ל') - שונה קורבן השלמים משאר הקורבנות (עולה , חטאת ואשם) בכך שהנפת חלקי קרבן זה מונפים על ידי הבעלים (יחד עם הכהן) בעוד שההנפה בקורבנות האחרים מתבצעת רק ע"י הכוהנים. נשאלת השאלה מדוע השוני? רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ, בעל "הכלי יקר" עונה על שאלה זו ומסביר במשל. מי שגרם למלך לכעוס עליו ומבקש לפייסו שולח את המנחה למלך באמצעות שליח. לעומת זאת מי שרוצה להביא למלך מתנה, דרך כבוד, מגיש את המתנה בעצמו ולא ע"י שליח. לכן, בקרבנות חטאת ואשם הבאים כתוצאה ממעשי חטא ובקורבן עולה הבא על הרהורי עבירה , אין הבעלים משתתפים בהקרבתם והכל נעשה באמצעות השליחים, הכוהנים. אבל בקורבן שלמים, המוגש כדורון לקב"ה, טבעי ונכון הוא שהבעלים ייטלו חלק בהקרבתו...

[לאוסף המאמרים על 'פרשת צו', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת צו'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), פרשת צו באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 21/3/19.